<h1>ספר המקח והממכר לרב האי גאון — שער הראשון הכסף מתוך השער הי"ג</h1>
<h2>דף מד.</h2>
ואלו הדרכים אתה מוצא בכסף לענין מטלטלין. הדרך הא' האי מאן דיהיב זוזי לחבריה אפירי או אשאר מטלטלין ולא משך אותן מטלטלין לא קני כדגר' [מ"ד ע"א] נתן לו מעות ולא משך ממנו פירות יכול לחזור בו. הדרך הב' האי מאן דיהיב זוזי לחבריה אמטלטלי ולא משך ואירע באותן מטלטלין שריפה או שום דבר אונס הרי זה מחזיר לו את הדמים ואין על הלוקח שום דבר אפילו מי שפרע לפי שלא בא לידו כלום וכדגר' [מ"ז ע"ב] אר"י ד"ת מעות קונות ומה טעם אמרו משיכה קונה גזרה שמא יאמר לו נשרפו חיטיך בעליה. הדרך הג' האי מאן דיהיב זוזי לחבריה אמטלטלי ולא משך (לפי גי' הרי"ף ר"פ המפקיד כל"ח וא"ל תא שקיל זוזך) ואירע באותן זוזי שום גנבה או אונס אין על המוכר ליתן אותן מטלטלים ואפילו מי שפרע אין עליו כדגר' [מ"ט ע"א] ההוא גברא דיהב זוזי אשומשמי איקר א"ל תא שקול זוזך דליכא שומשמי לא שקלינהו אגנוב אתא לקמיה דרבא א"ל ל"מ ש"ש דלא הוי אלא אפילו ש"ח נמי ל"ה. ומקשינן לבסוף והא אמרו ליה רבנן לרבא ליקבל עליה מי שפרע ומתרצי' לא היו דברים מעולם. הדרך הד' כי האי מאן דיהיב זוזי לחבריה אמטלטלי ולא משך אותן מטלטלין ולא אירע שום דבר לא בדמים ולא אמטלטלי' ורצה המוכר לחזור בו מצי הדר ביה אבל קאי במי שפרע, אי נמי רצה לוקח לחזור בו מצי למהדר ביה אבל קאי במי שפרע ובעי דיינא לאודועי כדי שלא יחזור ואי לא מקבל לייט ליה כדגר' [מ"ד ע"א] נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות יכול לחזור בו אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול כו' הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדבורו ואתמר עלה [מ"ח ע"ב] אביי אמר אודועי נמי מודעינן ליה ורבא אמר מילט נמי לייטינן ליה. וכן לענין חזרת לוקח כדגר' [מ"ט ע"ב] ההוא גברא דיהב זוזי אחמרא שמע דקא בעי למנסביה דבי פרזק רופילא אמר להו הבו לי זוזי דלא בעינא חמר אתא לקמיה דר"ח א"ל כדרך שתקנו משיכה במוכרים כך תקנו משיכה בלקוחות כשם שמוכר יכול לחזור בו קודם משיכה כך לוקח יכול לחזור בו קודם משיכה. הדרך הה' האי מאן דיהיב מקצת דמי אמטלטלי בתורת ערבון והיכי דמי כגון דזבן מיניה במנה ויהב מיניה עשרים ערבון לכולי מנה עד דיהיב ליה כולי' מנה ורוצה אחד מהן לחזור ואמר לחברו כנגד הערבון אקנה והשאר הדרנא בי הרי אנו דנים בו כאלו נטל הדמים כלן ועומד במי שפרע דאתמר [מ"ח ע"ב] ערבון רב אמר כנגדו הוא קונה ור' יוחנן אמר כנגד כלו והלכה כר' יוחנן דאמרינן עלה [ב"ב קס"ו ע"ב] ר' חייא בר' יוסף יהבו לי' זוזי אמלחא איקר מלחא אתא לקמי' דר"י א"ל זיל הב להו ואי לא קביל עלך מי שפרע ומסקינן בה ר"ח בר יוסף ערבון הוא דיהבו ליה והוא סבר ערבון כנגדו קונה וא"ל ר"י ערבון כנגד כלו הוא קונה כל אלו הדרכים שפיר' בנתינת כסף.
<h2>דף מז:</h2>
ואלו הדרכים אתה מוצא בכסף לענין מטלטלין. הדרך הא' האי מאן דיהיב זוזי לחבריה אפירי או אשאר מטלטלין ולא משך אותן מטלטלין לא קני כדגר' [מ"ד ע"א] נתן לו מעות ולא משך ממנו פירות יכול לחזור בו. הדרך הב' האי מאן דיהיב זוזי לחבריה אמטלטלי ולא משך ואירע באותן מטלטלין שריפה או שום דבר אונס הרי זה מחזיר לו את הדמים ואין על הלוקח שום דבר אפילו מי שפרע לפי שלא בא לידו כלום וכדגר' [מ"ז ע"ב] אר"י ד"ת מעות קונות ומה טעם אמרו משיכה קונה גזרה שמא יאמר לו נשרפו חיטיך בעליה. הדרך הג' האי מאן דיהיב זוזי לחבריה אמטלטלי ולא משך (לפי גי' הרי"ף ר"פ המפקיד כל"ח וא"ל תא שקיל זוזך) ואירע באותן זוזי שום גנבה או אונס אין על המוכר ליתן אותן מטלטלים ואפילו מי שפרע אין עליו כדגר' [מ"ט ע"א] ההוא גברא דיהב זוזי אשומשמי איקר א"ל תא שקול זוזך דליכא שומשמי לא שקלינהו אגנוב אתא לקמיה דרבא א"ל ל"מ ש"ש דלא הוי אלא אפילו ש"ח נמי ל"ה. ומקשינן לבסוף והא אמרו ליה רבנן לרבא ליקבל עליה מי שפרע ומתרצי' לא היו דברים מעולם. הדרך הד' כי האי מאן דיהיב זוזי לחבריה אמטלטלי ולא משך אותן מטלטלין ולא אירע שום דבר לא בדמים ולא אמטלטלי' ורצה המוכר לחזור בו מצי הדר ביה אבל קאי במי שפרע, אי נמי רצה לוקח לחזור בו מצי למהדר ביה אבל קאי במי שפרע ובעי דיינא לאודועי כדי שלא יחזור ואי לא מקבל לייט ליה כדגר' [מ"ד ע"א] נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות יכול לחזור בו אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול כו' הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדבורו ואתמר עלה [מ"ח ע"ב] אביי אמר אודועי נמי מודעינן ליה ורבא אמר מילט נמי לייטינן ליה. וכן לענין חזרת לוקח כדגר' [מ"ט ע"ב] ההוא גברא דיהב זוזי אחמרא שמע דקא בעי למנסביה דבי פרזק רופילא אמר להו הבו לי זוזי דלא בעינא חמר אתא לקמיה דר"ח א"ל כדרך שתקנו משיכה במוכרים כך תקנו משיכה בלקוחות כשם שמוכר יכול לחזור בו קודם משיכה כך לוקח יכול לחזור בו קודם משיכה. הדרך הה' האי מאן דיהיב מקצת דמי אמטלטלי בתורת ערבון והיכי דמי כגון דזבן מיניה במנה ויהב מיניה עשרים ערבון לכולי מנה עד דיהיב ליה כולי' מנה ורוצה אחד מהן לחזור ואמר לחברו כנגד הערבון אקנה והשאר הדרנא בי הרי אנו דנים בו כאלו נטל הדמים כלן ועומד במי שפרע דאתמר [מ"ח ע"ב] ערבון רב אמר כנגדו הוא קונה ור' יוחנן אמר כנגד כלו והלכה כר' יוחנן דאמרינן עלה [ב"ב קס"ו ע"ב] ר' חייא בר' יוסף יהבו לי' זוזי אמלחא איקר מלחא אתא לקמי' דר"י א"ל זיל הב להו ואי לא קביל עלך מי שפרע ומסקינן בה ר"ח בר יוסף ערבון הוא דיהבו ליה והוא סבר ערבון כנגדו קונה וא"ל ר"י ערבון כנגד כלו הוא קונה כל אלו הדרכים שפיר' בנתינת כסף.
<h2>דף מט.</h2>
ואלו הדרכים אתה מוצא בכסף לענין מטלטלין. הדרך הא' האי מאן דיהיב זוזי לחבריה אפירי או אשאר מטלטלין ולא משך אותן מטלטלין לא קני כדגר' [מ"ד ע"א] נתן לו מעות ולא משך ממנו פירות יכול לחזור בו. הדרך הב' האי מאן דיהיב זוזי לחבריה אמטלטלי ולא משך ואירע באותן מטלטלין שריפה או שום דבר אונס הרי זה מחזיר לו את הדמים ואין על הלוקח שום דבר אפילו מי שפרע לפי שלא בא לידו כלום וכדגר' [מ"ז ע"ב] אר"י ד"ת מעות קונות ומה טעם אמרו משיכה קונה גזרה שמא יאמר לו נשרפו חיטיך בעליה. הדרך הג' האי מאן דיהיב זוזי לחבריה אמטלטלי ולא משך (לפי גי' הרי"ף ר"פ המפקיד כל"ח וא"ל תא שקיל זוזך) ואירע באותן זוזי שום גנבה או אונס אין על המוכר ליתן אותן מטלטלים ואפילו מי שפרע אין עליו כדגר' [מ"ט ע"א] ההוא גברא דיהב זוזי אשומשמי איקר א"ל תא שקול זוזך דליכא שומשמי לא שקלינהו אגנוב אתא לקמיה דרבא א"ל ל"מ ש"ש דלא הוי אלא אפילו ש"ח נמי ל"ה. ומקשינן לבסוף והא אמרו ליה רבנן לרבא ליקבל עליה מי שפרע ומתרצי' לא היו דברים מעולם. הדרך הד' כי האי מאן דיהיב זוזי לחבריה אמטלטלי ולא משך אותן מטלטלין ולא אירע שום דבר לא בדמים ולא אמטלטלי' ורצה המוכר לחזור בו מצי הדר ביה אבל קאי במי שפרע, אי נמי רצה לוקח לחזור בו מצי למהדר ביה אבל קאי במי שפרע ובעי דיינא לאודועי כדי שלא יחזור ואי לא מקבל לייט ליה כדגר' [מ"ד ע"א] נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות יכול לחזור בו אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול כו' הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדבורו ואתמר עלה [מ"ח ע"ב] אביי אמר אודועי נמי מודעינן ליה ורבא אמר מילט נמי לייטינן ליה. וכן לענין חזרת לוקח כדגר' [מ"ט ע"ב] ההוא גברא דיהב זוזי אחמרא שמע דקא בעי למנסביה דבי פרזק רופילא אמר להו הבו לי זוזי דלא בעינא חמר אתא לקמיה דר"ח א"ל כדרך שתקנו משיכה במוכרים כך תקנו משיכה בלקוחות כשם שמוכר יכול לחזור בו קודם משיכה כך לוקח יכול לחזור בו קודם משיכה. הדרך הה' האי מאן דיהיב מקצת דמי אמטלטלי בתורת ערבון והיכי דמי כגון דזבן מיניה במנה ויהב מיניה עשרים ערבון לכולי מנה עד דיהיב ליה כולי' מנה ורוצה אחד מהן לחזור ואמר לחברו כנגד הערבון אקנה והשאר הדרנא בי הרי אנו דנים בו כאלו נטל הדמים כלן ועומד במי שפרע דאתמר [מ"ח ע"ב] ערבון רב אמר כנגדו הוא קונה ור' יוחנן אמר כנגד כלו והלכה כר' יוחנן דאמרינן עלה [ב"ב קס"ו ע"ב] ר' חייא בר' יוסף יהבו לי' זוזי אמלחא איקר מלחא אתא לקמי' דר"י א"ל זיל הב להו ואי לא קביל עלך מי שפרע ומסקינן בה ר"ח בר יוסף ערבון הוא דיהבו ליה והוא סבר ערבון כנגדו קונה וא"ל ר"י ערבון כנגד כלו הוא קונה כל אלו הדרכים שפיר' בנתינת כסף.
